ארלי בתקשורת

ב-1 בספטמבר חוזרים ילדי ישראל לכיתות ולשגרת הלימודים אבל במקומות אחרים בעולם, התנאים הבסיסיים שמאפשרים את השגרה הזו רחוקים מלהיות מובנים מאליהם. מקניה וגאנה ועד הודו וונצואלה, ישראלים פועלים כדי להביא לילדים חינוך וכלים גם במקומות שבהם התשתיות חסרות או שהמסגרת המוכרת התפרקה בעקבות אסון. כשקרן גנץ-מאיה, אשת חינוך שעבדה בעבר במשרד החינוך ובהכשרת גננות, הגיעה לוונצואלה במסגרת משלחת של Early Starters International היא פגשה ילדים שחייהם השתנו בעקבות אסון רעידת האדמה ואיבדו את השג

יולי חרומצ'נקו, סמנכ"לית לענייני ידע וחדשנות ומנהלת זירת מזרח אירופה בארלי סטארטרס, מספרת לאיילת שני מ"הארץ" איך התגלגלה לארגון, מה ראתה בתחילת המלחמה ואיך הביאה מרחבים בטוחים למקומות הכי לא בטוחים באיזור: החלטתי שנמאס לי להיות עיתונאית והלכתי ללמוד חינוך. אני מורה להיסטוריה וספרות, ובנוסף למדתי גם במסלול של המכון לחינוך דמוקרטי ועבדתי כמנהלת תוכנית למנהיגות מורים שנקראת "חלוץ חינוכי". כשפרצה המלחמה באוקראינה קיבלתי הודעה מרן כהן אהרונוב, מנכ"ל הארגון. הוא אמר שהוא מחפש דוברי

דווקא בזמן מלחמה, אוקראינה מאמצת מודל חינוכי חדש שפותח בשיתוף אנשי חינוך מישראל ומיושם כבר בעשרות גני ילדים. מיזם "גן העתיד" מעניק לילדים את המיומנויות הדרושות לחיים בעולם של מלחמות, משברים ואי ודאות לקרוא את הכתבה ב״מעריב״

ילדים שנמלטו ממלחמה, איבדו את ביתם ולעיתים גם את הוריהם - ובכל זאת, הדבר הראשון שהם עושים הוא לשחק. ארלי סטארטרס נחשפו לתמונה הזאת בכל מקום שאליו הגיעו - ממעבר הגבול באוקראינה, דרך אזורים שנפגעו מאסונות טבע ועד מלונות המפונים בים המלח אחרי 7 באוקטובר. יולי חרומצ'נקו, אשת חינוך בארגון ומחברת הספר "כאן זה בטוח", מסבירה למה המשחק הוא לא בריחה מהכאב, אלא הדרך של ילדים לרפא את עצמם - ואיך הוא מרפא גם את המבוגרים שסביבם. כתבה ב״Ynet״

מחקר חדש שערכנו מצא כי כרבע מהאבות, שנעדרו מהבית עקב מילואים ממושכים, מבלים עם ילדיהם לאחר המלחמה. כ-53% ציינו כי שירות המילואים השפיע על תפקודם כהורים. רק 34% מהאבות מצליחים לתמוך בילדיהם במצבי לחץ או עייפות, ו-36% בלבד מסייעים להם לבטא רגשות. עם זאת, 97% מהמשיבים העידו כי הם מספקים את צורכי ילדיהם במידה רבה או רבה מאוד, ו-89% ציינו כי האבהות מעניקה להם תחושת משמעות גבוהה. חלי נפתולביץ’, סמנכ"לית ארלי סטארטרס: "אחד הדברים המעניינים שעלו במחקר הוא שהקושי לא נוגע בעיקר לדאגה

בין אזעקה לאזעקה: "ארלי על גלגלים" כבר ביקרה ב-14 יישובים בצפון - והפעילות שלה שונה: במקום להעסיק רק ילדים, היא עובדת עם הורים וילדים יחד, מתוך תפיסה שחוסן ההורה הוא המפתח לחוסן הילד לקרוא את הכתבה ב״מעריב״

ארגונים ישראליים שפעלו במשך שנים בזירות אסון מעבר לים עשו פניית פרסה אחרי שבעה באוקטובר ויישמו כאן את הידע שנצבר באוקראינה, אפריקה ומרכז אמריקה ● הם הקימו מרחבים בטוחים לילדים, טיפלו באלפי מפונים עם שיניים שבורות מרוב מתח, וגייסו מיליוני דולרים לשיקום החקלאות בעוטף ובצפון ● "חקלאים לא יכולים להתחיל מחדש בלי תמיכה. מה עם ביטחון המזון?" לכתבה ב״זמן ישראל״

כתבה בשפה האנגלית המצטטת אבות אשר לקחו חלק בתוכנית ומנסים לתאר את הקושי הנלווה לשובם הביתה מהמילואים, קושי שהוביל אותם לחפש נתיב רגשי אל ילדיהם: "במילואים אתה לומד לתפקד ולהיות חזק אבל בבית נוצר פער. אתה חוזר אחרי חודשים - לפעמים אחרי שנים של פרידה מהבית, ואתה לא אותו אבא. אתה שוכח את הדברים הקטנים - איך מכינים כריך, איך לוקחים את הילדים לבית הספר, איך משחקים איתם. הרגעים היומיומיים האלה מגדירים אבהות והם נשחקים במהלך שירות צבאי ארוך". לכתבה באנגלית ב-Jerusalem Post

"זמן אבא", תוכנית קבוצתית לאבות המשרתים במילואים ולילדיהם הקטנים, יוצרת מרחב איכותי לחיזוק הקשר ביניהם לאחר ההיעדרות של האבות מהבית. שיר־לי גולן ביקרה באחד המפגשים ושמעה את הסיפורים. לכתבה ב״מעריב״

בשלומי נפתח מרחב טיפולי חדשני לילדים, המעוצב במיוחד להתמודדות עם השלכות המלחמה - ומבוסס על חוויה רב-חושית המאפשרת לילדים לחוש שוב ביטחון קראו את הכתבה ב״מעריב״

רן כהן אהרונוב, יוצר סדרת הספרים האהובה “ילדי בית העץ”, הקים מרכזים לטיפול בילדים בטראומה באזורי מלחמה בעולם - "ואז הגיע 7 באוקטובר ומיד הבנו שאנחנו יודעים מה לעשות". הארגון שהוא עומד בראשו הקים כבר 17 מרכזים בארץ, "וכשאתה עובד עם ילדים אתה נשאר אופטימי" לקרוא את הכתבה ב״כלכליסט״

גננת מקצועית היא דמות בעלת השפעה משמעותית על עיצוב עתיד ילדינו. לאור האתגרים המורכבים עימם אנו נדרשים להתמודד בשנים האחרונות, המיומנויות הרגילות כבר אינן מספיקות ונדרשת הכשרה המותאמת להתמודדות עם מצבי חירום וטראומה, לשם כך הוקמה תוכנית הלימודים לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך עם התמחות ייחודית במצבי חירום ומשבר של סמינר הקיבוצים. לקרוא את הכתבה ב״מאקו״

טלי זכאל פאר, ד"ר יאן סרדצה ודורית רואר-סטריאר מספרים על המחקר שערכו על חוויית ההתנדבות במרחבים המוגנים של ארלי סטארטרס באוקראינה. המאמר מבוסס על מחקר תזה עדכני (2023) שנערך בחממת נבט למחקר מודע הֶקשֵׁר, בבית הספר לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית ע"ש פאול ברוואלד באוניברסיטה העברית בירושלים. לינק למסמך המאמר פורסם גם בשפה האנגלית