top of page

מודל חמל"ה

image1.png

מודל חמל"ה, חוסן מקצועי/משפחתי לגיל הרך, מיועד לעבודה עם ילדים והוריהם בחירום והוא בנוי מחמישה מרכיבים: הכרה בחשיבות הקשר ילד-מבוגר משמעותי; עידוד הקשבה ושיח רגשי, יצירת תחושת מסוגלות ואיתור כוחות פנימיים; עידוד בחירה ואוטונומיה; והקרנת אופטימיות ותקווה למחר טוב יותר. זהו מודל חינוכי ייחודי, שפותח על ידי ארלי סטארטרס ומשמש ככלי המרכזי בארגז הכלים הארגוני בעבודתו עם ילדי הגיל הרך והוריהם. המודל מבוסס על ידע התפתחותי קיים ומתכתב עם תפיסות פדגוגיות מוכרות, העוסקות בתיאוריית ההתפתחות ובתפקיד המפתח של מבוגר משמעותי, אך היישום הייחודי שלו בארלי סטראטרס משלב בין עבודת השטח למצב החירום. בתוכניות קהילתיות מודל חמל"ה נפרש על פני חמישה מפגשים מובנים, ואילו בעבודה השוטפת במרחבים הבטוחים עקרונות המודל זוכים להפשטה והטמעה יומיומית.

המודל פותח לאור ההבנה כי מלחמה, אסונות ומשברים יוצרים, בנוסף לפגיעה במשאבים הפיזיים, גם פגיעה משמעותית במרחב הפנימי הרגשי, וכתוצאה מכך מתערער הביטחון הבסיסי לו אנו זקוקים. ילדים ומבוגרים חווים מתח, סטרס וחוסר ודאות מתמשך. התקיימות כזו, בתוך מציאות של איום מתמשך, יוצרת קרע בתחושת הביטחון והאמון בעולם: חוסר וודאות, אבדן שליטה, אבדן מבוגרים משמעותיים, חשיפה למידע קשה ועומס רגשי. על רקע ההבנה של ההשלכות ארוכות הטווח של החוויה המצטברת הזו נולד מודל חמל"ה.  

מכיוון שמודל חמל"ה מבקש לסייע לילדים בגיל הרך לפתח חוסן במציאות לא יציבה, הוא נשען על תיאוריית שינוי העוסקת באופן בו נבנה אצל ילדים בגיל הרך חוסן רגשי כחלק מהתפתחות מיטבית. המודל מציג, כאמור, חמישה מרכיבים מרכזיים המהווים תשתית ליצירת החוסן אצל הילדים ומתייחס הן להקשר המשפחתי (חוסן משפחתי לגיל הרך) והן להקשר החינוכי (חוסן מקצועי לגיל הרך).

הכרה בחשיבות הקשר ילד-מבוגר משמעותי 

רכיב זה של המודל מציע, בשלב הראשון, לראות את הילד, להבין למה הוא זקוק ולסייע לו בהתאם. תפקיד המבוגר המשמעותי בחיי הילד שעבר טראומה הוא הורה או אשת צוות, זהו מבוגר משמעותי המעניק לילד עוגן חיוני על ידי נוכחות עקבית, תגובות מווסתות ומותאמות והענקת תשומת לב. הילד לומד שהעולם סביבו צפוי ויש מי שרואה אותו ותומך בו ברגעי הקושי. המבוגר מוזמן להיות פנוי וזמין במהלך האינטראקציה עם הילד כמה שאפשר, מכיוון שמבוגר מותש, עייף או מוצף רגשית, מתקשה להחזיק את המרחב עבור הילד וכתוצאה מכך הילד חווה חוסר יציבות, חרדה או קושי בוויסות רגשי. קשר חם, עקבי ומחזק תומך בצרכים של הילד ומסייע בפיתוח חוסן רגשי.

עידוד הקשבה ושיח רגשי 

שיח רגשי מותאם-גיל הוא כלי מרכזי להתפתחות רגשית וחברתית. כאשר הילד לומד לתת שם לרגשותיו, להבין את מקורותיהם ולהביע אותם בצורה מותאמת, הוא מפתח מיומנויות תקשורת חשובות ומתנסה בתיקוף רגשות. ילדים חווים חוויה חיובית כשמבינים אותם, ומפתחים יכולת ויסות והפחתת מצוקה גם במצבי לחץ וחוסר ודאות. “זה היה מפחיד”, “אתה כועס”, “משהו השתנה וקשה להתרגל” - משפטים מסוג זה מאותתים לילד שהוא לא לבד בתחושותיו.

יצירת תחושת מסוגלות ואיתור כוחות פנימיים

ילדים זקוקים לחוויות הצלחה חוזרות, גם אם קטנות, ולקבל עליהן משוב המעודד התמדה והתמודדות עם אתגרים, על מנת לפתח תחושת מסוגלות. כאשר הילד מרגיש שהוא מסוגל להתמודד עם אתגרים, להשפיע על סביבתו ולהצליח במשימות, הוא מפתח ביטחון פנימי ויכולת להתמודד עם תסכולים. תחושת מסוגלות מחזקת חוסן רגשי ומעודדת יוזמה, סקרנות והתנסות. 

עידוד אוטונומיה ובחירה על מנת להנכיח העדפות אישיות

כאשר המבוגר המשמעותי נותן לילד אפשרות לבחור ולהשפיע על סביבתו, הוא תומך בהתפתחות הרגשית והחברתית של הילד. בחירה מאפשרת תחושת שליטה וביטחון ומחזקת את מיומנויות קבלת ההחלטות, נקיטת היוזמה והעצמאות. הנכחת העדפותיו הייחודיות של הילד מאפשרות לו לחוות את עצמו כאדם בפני עצמו, שיש לו מקום בעולם. תחושה זו מסייעת לילד לחוות את העולם באופן פעיל ובטוח, גם כשהיומיום שלו קשה ולא יציב.

הקרנת אופטימיות ותקווה למחר טוב יותר

אופטימיות ותקווה אינן הכחשת קושי, אלא יכולת להרחיב מבט גם כשהרגע הנוכחי נראה נטול תקווה. כאשר ילד פוגש מבוגר שמאמין ביכולתו להתמודד, המשדר לילד אפשרויות לשינוי וצמיחה, הילד מפתח תחושת ביטחון ויציבות. תקוות המבוגר, מצידה, הופכת לעוגן רגשי עבור הילד ומרגיעה אותו בעודה מקנה לו אמונה בעצמו. אופטימיות מלמדת שגם מצבים קשים הם בדרך כלל זמניים וניתן להתמודד עימם, כך שחוסן נבנה לאו דווקא באמצעות הבטחת שווא שהכל יסתדר אלא על ידי הקניית אמונה בעתיד טוב יותר.

נשמע רלוונטי? דברו איתנו

מתעניינת בהכשרה הבאה:
bottom of page